הגברים שעוזבים באבק
משאירים מאחור אדמותינו
נשים מביטות בחלון
ורואים עננים של אבק
גרעיני החיטה נושרים
כדמעות בשדות עזובים
ורוח של סתו מנשבת
בסדקים ישנים וזקנים
שנישארנו דהרתם
קדימה לשלום
נברך שהרוח
תהיה עמכם ולא נגד
ועצי צפצפה שבוכים
ממתינים לשובכם
גרים בגגות רעפים
ואיש לא ניכנס לנו פנימה
עצבות ובדידות מנת חלקנו
במקום בית חם ואוהב
כחולצה לבנה מעומלנת
ששכבה בלי הופך על מדף
ושירים שאהבנו כך פעם
וזמנם כבר חלף
|