אני לא אוהב סיומים פטאליים,
מהחיים אף פעם לא מתעייף,
אני לא אוהב ימים בהם
אני שיכור, חולה ומזייף.

אני לא אוהב ציניות קרה,
בגאווה לא מאמין, ועוד
שמכתביי נופלים ליד זרה
והצנזור מוחק לי את השורות.

אני שונא חציי דברים
או שקוטעים באמצע השיחה.
לא אוהב שיורים בגב
ומתנגד ליריות בכל מצב.

אני לא אוהב רכילות כוזבת,
את תולעי ההיסוסים סיכות של גאווה,
או כשבהתמדה נגד הפרווה,
או כשמתכת זכוכית חותכת.

אני שונא ביטחון שבע,
עדיף כבר לאבד שליטה.
כואב לי שמילת כבוד איננה,
וכל מה שקשור לזה - בדיחה.

כשמדכאים או כששוברים כנפיים,
לא מן הסתם אין בי רחמים.
אני לא אוהב כוח מופרז
ולא סובל חוסר אונים.

אני לא אוהב את עצמי פוחד,
כשלחפים מפשע מרביצים.
לא אוהב שזוחלים לנשמתי,
יותר מזה - שלתוכה יורקים.

אני שונא במות וכיכרות -
בהם מיליון פורטים לאגורות,
ואם יהיה יותר טוב מעכשיו -
את זה אני אף פעם לא אוהב.