במלכות שלוש פי תשע,
הכול הושתת באכזריות
רשע כפול פשע עשרים ושבע,
ללא בעיות השיטתיות.

ובחשאי במקום להלחם
המלך המסטול היה לוגם.
בפרצוף הוא ירק למלכה,
את הנסיכה הוא השאיר רווקה,
היורש רוקן את הקופה.

במלכות שלוש פי עשר,
בשכנות ובידידות,
שלושים שנה רשע פי כמה,
חי עוד מלך בבדידות.

שם הכול שקט ורגוע
כי המלך הוא עריץ ידוע.
הוא העיף את הקואליציה,
ותלה את האופוזיציה
והשתעמם מענייני הממלכה.

במלכות ארבעים וארבע,
חי המלך מתרופות
בשלפוחיות השתן,
הוא סבל מדלקות.

הוא היה מילטריסט וונדל
בשכניו לפגוע לא חדל.
מדי שנה במפגיע
אותם היה מפתיע
ב"בלגאן" וב"סקנדל".

במלכות ארבעים וארבע,
המלך אל אדמות שכניו פזל,
את הגבול יש להרחיב פה -
פי כמה? - לא מוגבל!

אז על שכניו הוא התחיל לנבוח
ראשי הממלכות אמרו - יש כוח!
לרסן אותו, למחוץ אותו, אבל...
בעשרים ושבע המלך "ממוסטל"
בשלושים הטביעו את המפקדים
ואיום למרד עבדים.