הייתה אז טרויה במצור במשך זמן רב, נשארה מעוז כשוח והרואי, לו הקשיבו הטרויאנים לקסנדרה ייתכן ועד היום עמדה עוד טרויה. בלי סוף הנערה חולת הרוח צרחה: "רואה אני את טרויה בעפר!" אך מגידים וגם עדים, כמו שידוע היו שורפים על המוקד בכל תקופה. ובאותו לילה כשמגוף הסוס בסתר ירד המוות, מכונף כדין, על טרויה בתוך המון מושפל, חוטף מכות, לפתע אחד צעק: " המכשפה מקור הרוע!" בלי סוף הנערה חולת הרוח צרחה: "רואה אני את טרויה בעפר!" אך מגידים וגם עדים, כמו שידוע היו שורפים על המוקד בכל תקופה. באותה עת, באותו דם, באותו פחד כשכל אותן הנבואות יצאו לפועל, המון זועם היה מוצא לו רגע נחת, בשביל לנקום בה וכדרכו חשבון לפרוע. בלי סוף הנערה חולת הרוח צרחה: "רואה אני את טרויה בעפר!" אך מגידים וגם עדים, כמו שידוע היו שורפים על המוקד בכל תקופה. הנה הסוף - איננו טראגי, אבל סתם רע: איזה כובש אחד מצא אותה במחסהה, והשתמש בה, אבל לא בתור קסנדרה, אלא בדרך הפשוטה של מנצח. בלי סוף הנערה חולת הרוח צרחה: "רואה אני את טרויה בעפר!" אך מגידים וגם עדים, כמו שידוע היו שורפים על המוקד בכל תקופה.
© מקסים זאק. תרגום, 2013
© מרק אפלזפט. ביצוע, 2013