על קבר אחים מצבות לא שמים,
נשים לא בוכות שם בבכי,
רק מישהו שָׂם את זרי הפרחים,
ואש התמיד שם דולקת.

כאן קודם הייתה אדמה חרוכה,
כעת מונחים לוחות שחם.
כאן אין אף גורל פרסונלי אחד,
חוברו גורלות כאן ביחד.

באש התמיד זמן אחורה חוזר,
בקתות בוערות שם בליל,
סמולנסק הבוערת, רייכסטאג הבוער,
ליבו הבוער של איש חיל.

על קבר אחים אין נשים בוכיות,
לכאן מגיעים רק בני-כוח.
על קבר אחים לא שמים מצבות,
אך אין זה עוזר כלל לשכוח...