רכבים מפוארים,
הם נראים כמו במרוץ, אך
מזוועה של הערים
שואפים להם החוצה...

ענקים כאילו טנקים,
פורדים, לינקולנים, סלנות,
יגוארים ומוסטנגים,
מרסדסים, סיטרואנים.

כאילו הם מבינים ת’עובדה:
נקודת על-חזור, ומשם אין חוכמות.
רק שלא תשבר השלדה,
קרבורטור, וכל מה שיש להם עוד.

חושך. קור. כבישים סתומים.
רכבים אינם זזים עוד.
ובינם כשני כתמים
זוג נאה של לימוזינות...

איזו רצועה דקה
מחזיקה אותם בקשר
תקרע - וסוף דרכם,
אין יותר מה לחפש שם.

כאילו הם מבינים ת’עובדה:
זה הזמן בהחלט לממש חלומות!
ואולי הוא ינעם לכבודה
בצופר או בכל מה שיש להם עוד.

הצטברות של תחבורה,
דוחפים אותך בכוח
לימוזינה אפורה,
אל תניחי לו לברוח!

הינה, מתחלף רמזור,
שימי גז, את מאחרת!
אלוהים אותך ישמור...
לא הספקת את, אפרפרת!

הם היו מכירים בעובדה:
מה עכשיו לצפצף לשלטי פרסומות?
או נפלה מכתפם הכבודה...
מהגג או מכל מה שיש להם עוד.

שוב בצומת סיבוכים, 
רכבים עפים כחץ, אך
למה מפגשי דרכים
מפרידים תמיד לנצח?

אין מקום לעצירה
ובמהירות מוגברת
לימוזינה אפורה
עפה לשולי הדרך...

נגמרו להם כל הכלים,
לשחק במשחק, מול האש לעמוד...
נשברו חיישנים, גלגלים,
הלבבות... וגם כל מה שיש להם עוד...