תמול שלחו אלינו
חדשות על הפנים,
תמול אמרו, אליוכה
כבר אינו בין החיים.

איזה מין דבר זה!
לנדיה הוא סיפר:
"נתחתן כפרה,
אז שבוע נשתכר!"

אך לא יהיו עכשיו לה
חופה וחגיגות,
כי בקטטה חטף
הוא סכין בין השכמות,

כי נכנס לבּרוֹך,
אף שלא פעם ראשונה
מקבל אליוכה
חורים בנשמה.

אז למה כמו טלית
הוא תפר את נשמתו,
כדי שאותו ימיתו
באחת מן הקטטות!

לו לא המצב,
היינו כבר בחתונה,
אבל סכין בגב
הכניס לו איזה בן-זונה.

טוב, תבכה הבחורה,
אך אין מה לעשות,
תעבור תקופה קצרה,
ותנגב דמעות.

ואזי תפתח היא 
ת'דלתות לכל אחד...
לא נורא, אליוכה,
לך כבר לא אכפת.

נקבור אותו בשקט,
לא צריך מילים,
אין למי אפילו
לשלוח תנחומים,

כי הוא לבד בארץ,
אין לו משפחה,
אשכרה, כזאת פטירה
כאן לכולנו מחכה.

טוב, תבכה הבחורה,
אך אין מה לעשות,
תעבור תקופה קצרה,
ותנגב דמעות.

ואזי תפתח היא 
ת'דלתות לכל אחד, -
השם יסלח, אליוכה,
למי זה כבר אכפת...