אני כאילו מת. עיניים העצומה,
אני כאילו מת - אותו חלום תמיד:
מה יש לי לחפש! היא כבר הייתה ברומא,
וכפי שהתברר, זה לא מקום יחיד.

איזה שירים יפים אז בשבילה ביצעתי,
קיוויתי - עוד מעט נשבור את המרחק.
אך רושם לא עשה עליה שיר פיראטי,
ולא ממש איכפת לה מה רב-חובל צעק.

אז שרתי עוד אחד, לקחתי קצת דרומה,
על זה שאז היה איתה ולא השלים.
רק מה זה משנה, היא כבר הייתה ברומא,
וסילבי ברלוסקוני לחש לה שם מילים.

פוטרתי ממפעל, הכל פשוט נשבר לי,
ישבתי עם מילון ימים וגם לילות,
רק מי זה מעניין, היא כבר במונטה-קרלו,
ואנו מדברים שוב בשפות שונות.

תחזור - בצרפתית אגיד לה: "סיניורינה!
Je ne mange pas six jours, עזבי את השירים!"
רק מה אני רוצה, היא כבר בארגנטינה,
הבנתי שלתפוס אותה אין סיכויים.

כי היא בבוקר כאן, מחר נוסעת לקייב,
כן, זה לא בשבילי, כן, יש לי בעיה!
מי שהיו איתה, ואלה שיגיעו, -
אולי הם ינסו, אני מפסיק מיד.