היום לא שומעים פעימות של הלב - נשאיר זה לעת האחרת. נפלתי, כדור מעופרת חוטף, בזמן שנותר לי חושב עוד: "הפעם מזל לא התמזל לי, אחר יחליף אותי עכשיו". עוד לא הספקנו, לא הספקנו לעכל זאת, והבנים, והבנים יוצאים לקרב. אי-מי שם החליט: "אחרינו מבול", החוצה צעד ממחפורת. צעדתי גם, אך עם צורך בהול, כדי שמבול לא יחזור עוד. עכשיו אני אחריש לנצח, חובק ת’אדמה אשכב. עוד לא הספקנו, לא הספקנו לאמץ זאת, והבנים, והבנים יוצאים לקרב. מי בא במקומי, מי ילחם בצורר? קדימה יוביל את הצוות? חשבתי - אולי זה אותו הצוער, לבוש במידה לא תואמת. אני מצליח לחייך קצת, מביט מאחורי הגב: עוד לא הספקנו, לא הספקנו לאמץ זאת, והבנים, והבנים יוצאים לקרב. מרוב הפגזות לכולם לב נדם, שלי התפעם לי בקצב, על כך שסופי - זה לא סוף העולם, סופי - זו תחילה של הנצר. עוד רגע ואחריש לנצח, אחר יחליף אותי עכשיו. אף לא הספקנו, לא הספקנו למצמץ רק, והבנים, והבנים יוצאים לקרב.
© מקסים זאק. תרגום, 2017
© מרק אפלזפט. ביצוע, 2021