על קירות בית-מרזח תלויים פה ושם
רב כדורי, מרן בבא סאלי, -
בפינה בבדידות מתיישב לו סג"ם,
שאלתיהו: - תרשה לי? - שב, יאללה!

- יש סיגריה? - סליחה, אחי, לא מעשן,
- אז נשתה. בוא, נמזוג לנו שניים!
- תעזוב, לא רוצה! - שתה, ואל תתחרבן!
- טוב, שכנעת. סבבה. - לחיים!

- נו אז מה, - הוא אמר, אחרי לגימה, -
אתה וודקה דופק פה עם חשק.
וראית אי-פעם פצצת מרגמה?
והחזקת, נגיד, את הנשק?

בלבנון השנייה עוד הייתי טוראי,
בסדיר אז קרעתי ת'תחת,
שם כאלה דברים היו מאחורי,
שתחיה כאן, חביבי, בנחת!

הוא נהיה כבר שיכור, הוא שאל על אבי,
הוא צעק, אחרי כמה שוטים:
בשבילך הסתכנתי, מניוק, בקרבי,
ואתה מבלה כאן, שרמוטה!

ולתת לך צו, ולשלוח לקרב,
ואתה רק שותה לשוכרה לי! -
אני חשתי כאילו נצור במוצב
מול כוחות מרובים של נסראללה.

הוא קילל ושתה, ואני איתו גם,
רק בסוף השיחה ההיסטרית
העלבתי אותו, אמרתיהו: - סג"ם!
בחיים לא תגיע לסרן!