תשכח מהעמק! זה לא רק אקלים -
שולט כאן השלג החי, המדהים,
שרות אבנים בצניחה החופשית
אפשר לעצור, ללכת אחור;
יהיה זה נבון - אך עלינו לבחור
בדרך השקטה כמו דינמיט.

כל מי שמשם לא הגיע לכאן -
לא העמיד את עצמו במבחן,
אפילו אם כוכבים משמיים גנב!
למטה אף פעם לא תפגוש
במשך כל חיי האנוש
ולו אלפית של יופי כזה מכושף...

לא זר ורדים, לא אשכבה
ולא דומה למצבה
האבן שהעניקה לך מנוחה.
רק אש התמיד מהקרח תביט
עליך, כמו ברקת נצחית -
זאת הפסגה בה לא תדרוך רגלך.

יגידו אולי עליך, עלי
"משוגעים, זה יותר מדי!"
האם נזלת או וודקה - שיטה נאותה?
אל תצטער: יבוא אחר -
גם הוא את השביל הזה בוחר -
ימשיך בדרך שלא סיימת אותה.

כשהשיפוע - תשעים מעלות,
תשכח מביטוח ומזלות:
הצוק והקרח אינם אמינים במיוחד
אנחנו סומכים רק על וו ומסמר
ועל הידיים של חבר
ומתפללים שהחבל יחזיק מעמד!

אסור כבר לסגת, תמשיך לחצוב!
הברך רועדת - הגענו, סוף-סוף!
הלב לפניך קופץ על מדרגה.
אתה כל יכול, מאושר ואילם,
רק מה? אתה קצת מקנא בהם -
באלה שטרם כבשו את הפסגה