במדינה אחת - יפה ונוצצת, לא קורים בה אסונות או קרבות, יום בהיר אחד הופיעה מפלצת - כמו ממותה עם שיניים גדולות הקיסר היה חולה וניירוטי שהפחיד רק בשיעול הנורא, ובינתיים המפלצת הזאתי אנשים רבים חטפה ובלעה. הקיסר את הפקודה אז ניסח: "המפלצת - זה איום מפלצתי! האמיץ אשר אותה ינצח בו ביום הוא יתחתן עם בתי." בכניסה למדינה המיואשת חי אביר אחד - אמיץ, אך פרחח: הוא ניצח את המלך בקשת - משום כך מייד נודה והודח. בביתו שכבו אורחים על שטיח, שרו יחד ושטו בלי חשבון - עם שוטרים פתאום נכנס השליח שלקח את האביר לארמון. "שמע, ילדון", - מלמל לו ככה המלך, - "לא אזכיר על מה שרבנו אתך. גורלה של המדינה - על הפרק! תצילנו - תקבל הנסיכה" ועונה לו האביר: "לא הבנתי. זה הפרס שלך עבור המשימה? על בתך אני ממש לא חלמתי, אעדיף חבית קוניאק במקומה!" הקיסר: "אתה תלך לבית סוהר! התופס אתה, למי תינשא? זאת בתי, כלילת החן והטוהר!" האביר: "הרוג אותי - לא רוצה!" אך כשהם המשיכו להתווכח - כבר אכלה הרבה נשים וחיות והגיעה לארמון של המלך הממותה עם שיניים גדולות. האביר יצא מולה - וניצח, בחבית קוניאק זכה - וברך... כך השפיל ת'נסיכה ות'מלך האביר אשר נודה והודח.
© זאב גייזל. תרגום, 2005
© זאב גייזל. ביצוע, 2019