מה כל כך נשתנה? מה שונה מאתמול?
לכאורה יש אותו הרקיע,
האוויר והיער, הים והחול -
רק שהוא מהקרב לא הגיע.

לא הבנתי אותו בויכוח סוער:
מה צעק? מה ניסה להוכיח?
לא אדע. רק עכשיו נעשה הוא חסר,
כאשר מהקרב לא הגיע.

הוא שתק כשנשאל, שח ללא הגיון,
בלי זיוף שיר אחד לא השמיע,
אך בבוקר זמזם, לא נתן לי לישון -
ואתמול מהקרב לא הגיע.

כמה ריק העולם - הגדול, הנורא,
העולם שבו שנינו היינו!
זה כמו רוח נשבה וכיבתה מדורה -
ככה הוא מהקרב לא הגיע.

לפני רגע שאלתי - בתוך נשימה
סתם נפלט, כדבר השכיח -
"יש סיגריה, אחי?" - התשובה היא דממה:
הוא אתמול מהקרב לא הגיע.

 
 
 
 

הנה אוהל - לשנינו היה בו מקום
זמן זרם - ואת שנינו הניע
ועכשיו - לבדי... אך נדמה לי פתאום:
זה אני שמשם לא הגיע.