למטה קרח ולמעלה קרח, אני באמצע, איפה המילוט? ברור שרק למעלה זו הדרך, יש רק להיעזר בסבלנות. הקרח מעלי קשה מאבן, אני חורש במחצבה שחורה. אשוב אליך כמו ספינת הזמר, נושא איתי כל תו וכל שורה. רחוק מיובלי אני עדיין, רק את ואלוקים עלי שומרים. אני מוכן לכל שימוע בשמיים, לסנגוריה יהיו לי - השירים.
© זאב גייזל. תרגום, 2009