מי אמר כי הכל כאן נשרף, שזרעים בתוכה לא ינבטו? מי אמר: האדמה היא מתה? לא נכון. היא זמנית מסתתרת. אמהות ממנה לא תגזול, לא תפקיר, כך גם הים לא יתרוקן. מי בטוח ששרפו אותה כליל? לא נכון, היא השחירה מצער. כמו קמטים החפירות חרשוה - לוע פה ולוע שם נפער כמו פצע. עצביה חשופים. חשפוה - וסבלי גהנום לה הסבו. היא תחזיק מעמד, היא תמתין. אל תרשום לה נכות, תאמין. מי אמר: - האדמה לא שרה, היא החרישה לעולמים? לא נכון. הנה היא מנגנת, מפצעיה גניחות מחרישה. כי הרי אדמה היא נפשנו ומגף לא ירמוס את נפשה. מי נשבע ששרפו אדמה? לא נכון. היא זמנית מסתתרת.
© רינה גורדון. תרגום, 1990
(ממחזה "ולדימיר ויסוצקי")