אוהב אותך עכשיו.
ולא בסוד - גלוי!
זה לא "לפני" ולא "אחרי" מקרינתך נשרף
בבכי או בצחוק, אוהב אותך עכשיו.
ובעבר - איני רוצה, ובעתיד - איני יודע.

בזמן עבר - "אהבתי" -
משרה תוגה ואבל.
את כל הרוך שבי חונק וגם עוצר.
למרות שפושקין, שהיה המשורר
אמר: - אותך אהבתי ואולי...

כך מדברים על העזוב על הקמל,
ויש כאן גם חמלה, גם התנשאות,
כך מדברים על מלך שהורד מכס.
זהו גם צער על חלוף הזמן,
זו שאיפה ללא מעוף,
מעין חשד ל"אוהבך"

אוהב אותך עכשיו
בלי הבטחות לשוא.
עכשיו שלי העת - אני לא אתאבד!
במשך קיומו של ה"כעת"
איני נושם עבר, איני חולם עתיד.

אבוא אליך באש, במים,
אז תחתכי אותי לשניים!
אבוא גם בכבלים, באזיקים אגיע.
רק אל תטעי, ואל תשביעי
אותי אחרי "אוהב אותך" לזמר "וגם אוהב".

יש ב"אוהב" הזה חמלה. מוזר, אך זוהי
חתימה כוזבת, סתרא אחרא,
מפלט לנסיגת מוגי הלב,
ארס נסתר בקרקעית הספל,
ומעין סתירת לחי להווה,
ספק בעצם היותי אוהב עכשיו.

רואה חלום עם צרפתים,
עם שפע של זמנים,
שם העתיד שונה ובעבר - אחרת.
רותקתי לעמוד קלון,
מחסום לפי - חוסם לשון.

הו, שוני השפות!
מביא להריסות!
אף פה נמצא מוצא בשניים.
אוהב אותך גם בזמנים קשים -
עבר רחוק, עתיד מורכב, הווה, רבים.