היום בצוות העובדים שלנו פשטה שמועה על נשף-מסכות, חולקנו לכמה צוותים: שפנים, פילים ושתיינים, קבעו להיפגש בגן-חיות. - אך למה לי ללכת מחופש, תגידי, חמדתי, אני כה מבואס. והיא: - תתחפש וגם אותי אל תבאס, אחרת כרגיל, אראה לך תרגיל! שמלה השאלתי מבריקה מאצל סמדי! אני אהיה היום כמו לפחות מרינה ולאדי! ואבלה לי, בחיי, ביום ראשון, את שעות הפנאי אפילו עם שיכור כמוך, אך בתחפושת. אז למה התרחצתי, התגהצתי? תפשו אותי בגן-חיות - מסטול, הרי זה סשקה, הסדרן, נתן לי מסכת שתיין, בשלישיה לחלוק בקבוק מייד הסכמתי. מוצא עצמי בגן-חיות עוד פעם, הנה אישתי ועוד אישתי, מרינה וגם ולאדי - ומסכות-חיות להן, ממש שתי בהמות, חיה-רעה הפכתי, לכלוב נכנסתי. למחרת קיבלנו פרס בצוות. אמרו לי שבנשף-מסכות, לא רק שחקתי מצוין את תפקידו של השתיין, אך גם הפגנתי אומץ-לב בכלוב של בהמות.
© רינה גורדון. תרגום, 1990
(ממחזה "ולדימיר ויסוצקי")