לו ענן קטן, אך הכל ורוד
בשנה ההיא, בחיים שלי,
עד שפעם אחת ברכבת ההיא
הטיפוס ההוא - נא הכירו.

הוא שאל: "עד לאן?" - "עד העיר קאזאן".
"נו, אם עד קאזאן, זה לא בלגן."

היא בוודקה מלאה, מזוודה כבדה,
אז הצעתי לו כמו שנהוג,
"שמא יחד נשתה ונכיר זה את זה,
ונראה מי ראשון יישבר!"

הוא אמר: "גם אני יורד רק בעיר קאזאן
נו, ועד קאזאן - יש עוד שפע זמן."

אין אני זוכר מי נשבר ראשון,
רק זוכר - הוא מזג ושתק,
לשוני שלי כמו שרוך נפרמה
וסיפרתי, הזכרתי שמות,

התעוררתי בעיר קאזאן,
תהרגו, לא זוכר היכן.

אחר כך תפרו עלי תיק
עם סעיף פלילי לקינוח,
והרגיעו - אתה ותיק
ובכלא תוכל כבר לנוח.

 
 

 
 
לו ידעתי עם מי אז היה לי עניין,
בחיים לא היה מגיע עד העיר קאזאן!