כן, זמן עובר, יא ז'ורוצ'קה,
תביא לי קצת מאחורוצ'קה*.
היו ימים - קארה, קסקט,
ובארים עד שלוש.
שחרחורת - זוהי נורוצ'קה,
שגרה ליד גלוצ'קה,
נדמה שרק אתמול היה...
היה כלא היה.

אודסה, חבורה גדולה,
חצות - שעת תינוקות.
- לאן הולכים, תגידו חברה!!
- לצוענים ב"פופלבוק".
בואי איתנו, וורוצ'קה,
את חמודה מאד.
ותסתרק, וולרוצ'קה,
הולכים לראות בנות.

ואיזה מסיבות היו
לסוניה ומרינוצ'קה -
ואיזו בלרינוצ'קה
לחברה אז רקדה.
וחברה בלי אבות גדלו,
בין טיהורים למלחמות,
עם סכינים וסכנות
ובלי התחדשויות.

כולם היו אז במדים
של מחנות, של מלחים
ולכולם היו אחים
בפשע מאורגן.
ואז הופיעו האבות,
(שלא נראו להם מאד)
הם הסתדרו עם זה, עם זה,
אולם מפה עד כאן.

 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 
 

ובכל זאת מאה גרם לקחו
וריקודים גדולים רקדו,
בלילה פה ושם גנבו,
חוזרים היו תמיד...
בבית אמא מחכה,
היא לא ישנה כבר יממה.
- תשני כבר, למה את בוכה?
תפסיקי להטריד.