בזהירות אף פעם לא בטחנו, לגן העדן לא שאפנו לעולם - בים של שקר נבלעו מורינו ונזרקו קרוב למאגאדאן.         על הבמה ובחיים רעש עשינו: - עודנו צעירים, אך לא שוטים! כי במהרה אתם תראו וגם תבינו. מי כאן נגדנו? שים לו בביצים! אבל ידענו גם מתי הסכנה אורבת, הרבה לפני תחילת הכפור, ובלי בושה, כמו פרוצה, צלילות גוברת נועלת את נפשנו במסתור. למרות שגזר דין מוות לא קצר אותנו חיינו אז עם פחד להביט ילדי שנים רעות של רוסיה גם אנו - קפאון-הזמן ידע רק וודקה להושיט.
© רינה גורדון. תרגום, 1990
(ממחזה "ולדימיר ויסוצקי")