הו, איזה נשף ליהוט של יצרים, תנועה וצליל, פעם הלב לפי ספירה שלוש, במקום רק שתים. מה עוד שהגברות הנכבדות עשו תרגיל - לואלס לבן, מסורתי, גברים הזמינו פעמיים. אתה, על אף שגם רוקד אתה בקושי, מזמן גמרת בלבך להזמינה, אולם תמיד להיעדר אתה ידעת - לסידורים, למבצעים, למלחמה. סוף-סוף הנה היא מתקרבת, מתגשמת - אותה אחת שכה חפצת להזמין. לואלס להזמינך היא מתכננת, דם מתדפק ברקותיך - אל תמתין.            
       
                                   
       
כן, נשפים לרוב תמיד ידענו - בבית הספר, בחצר מלכות - מה רב הוא מזלך! גברות ברוסיה מאז ומעולם הזמינו גברים לואלס לבן המיועד לך... עיניים מושפלות, לצד לא מביטות, בדרך של שתיקות, יאוש, דממה, נשים לעזרתנו נחלצות - אולם הנשף שלהן - כגודל המדינה...                    
       
© רינה גורדון. תרגום, 1990
(ממחזה "ולדימיר ויסוצקי")