איבאן, תראה ת'תוכים - איזה מותקים! אוי, בחיי, למות מהם! ומי זה שם, בתחתונים ורודים? אני, איבאן, רוצה בהם. בסוף שבוע, באמת, איבאן, תקנה לי גם כאלה, אל תישן! "תרדי ממני" כבר שמעתי, - לא, זה לא קטן חבל, איבאן! את, זינה, שבי בשקט, תסתמי, ודי! לא אקבל בסוף שבוע תוספות. מי כל הזמן לבוס כתב תלונות עלי? לא את? אבל אני השוויתי חתימות! וחוץ מזה שתתביישי לך, את, עם טוסיק כמו שלך, ועוד ורודים! בשביל מידות שלך צריך המון כספים, מאיפה לי מזומנים? איבאן, תראה את הרקדן, בסוף! אוי, בחיי שהוא חוצפן! מנכ"ל שלנו, חבר סאטיקוב - קיפץ כמוהו לא מזמן. אבל אתה עצלן, איבאן, הביתה בא - ולספה, רק בשתייה אתה אמן, מה יש, איבאן? תזהרי לך, זינה, כבר הראש כואב, מה יש לך, את ממני, בחיי! כל יום אני כמו כלב במפעל יושב, הביתה בא - אותך רואות עיניי, וכמובן, שבא לי, זינה, מייד לצאת לבאר לשתות. ושם אני עם חברה, זינה, הם - לא מקשקשים שטויות...                                
© רינה גורדון. תרגום, 1990
(ממחזה "ולדימיר ויסוצקי")