לשוא אני שברתי את פניי... שתיקה סביב, כולם שותקים... וכביכול הכל בסדר. אני זועק לבד! לא כלו כוחותיי, למרות שעל הכושר מזמן איני שומר. כן! יש בי כוח לעוד טונות של משא! אולם, נראה שלא היה כדאי: כי את ארצי, כאילו אין היא אלא דוד דולף מסיע בדרכים נהג שמצפצף,
© רינה גורדון. תרגום, 1990
(ממחזה "ולדימיר ויסוצקי")