מהעסק יצאתי, מעסק די טוב, מן הסתם, לא נטלתי דבר, ערום כביום היוולדי. לא משום שנשבר לי, פשוט כי הבשיל כבר הזמן, ומעבר להר הכחול - עיסוקים אחרים קרצו לי. רבות נודע לנו מן הספרים, אך אמיתות - תורה שבעל פה. ובארצנו אין כלל נביאים, וגם בחו"ל כבר לא נותרו הרבה.
               
מכל הבא ליד סחבו אותי, מה טוב שאת החלק הארי נטלו כל אלה שלהם נותן הייתי כך או כך. על ריצפה חלקה מהלך, משפשף עקבים, לעליית-הגג עולה, נכנס בפנים. אין נביאים, שנים כבר מחפשים, מוחמד, זרטוסטרא - עבדו כל כך קשה - ובארצנו אין כלל נביאים, וגם בחו"ל כבר לא נותרו הרבה. ולמטה אומרים, אם לטוב או לרע - לא אדע, "כמה טוב שעזב. בלעדיו הוא בטוח, העסק..." מצלמים עתיקים את קורי-עכביש רק אקרע, ואצא לדרכי כי סוסיי מוכנים שם, במשק. נגלה הצלם, ואפנה אליו פנים, ויאמר לי ואור פניו נוגה, שבארצנו אין כלל נביאים, וגם בחו"ל כבר לא נותרו הרבה.                
© רינה גורדון. תרגום, 1990
(ממחזה "ולדימיר ויסוצקי")