חלום טפשי, כמו פרגול -
בלי רתמים הלם.
נראיתי בו כה מעורפל,
אותי הוא לא הלם:

שקרן וגם בוגד אני,
חנפן מעין כמוהו...
אפילו לא שיערתי לי
שיש בי כל התוהו.

 
 
 
 

 
 
 
 

רק מתרפס, ולא צועד
על מוט שטוח,
ורגל לא מחליף, מועד -
אפול בטוח.

מבעלי-עצמה - חרד,
מרשעים - פוחד,
ואת עצמי כה מתעב,
חלום מלא כאב.

זאת הזיה. כי את זעקתי
מבעד לחלום שמעתי.
אולם היה זה חלומי,
לא חלומו של זר - ידעתי.

בהקיצי תפסתי הד,
נימה מגניחתי,
את עפעפי אקרע כעת,
אנשום לרווחתי.

נתלה חלום על התקרה,
והשתטח.
חלום מסביר פנים או רע?
כולי קודח.

אני שוטף את הפנים -
היא על גבי רועד.
מה בחלום היו שקרים?
ומה היתה אמת?

אם זאת היתה רק הזיה -
אני עוד בר-מזל.
אך אם היתה זאת ראיה
של תוכן הגורל?

חלום - ראי של מציאות?
זה לא יכול להיות!
אך רק נזכר בו בטעות -
מייד מתחיל לרעוד.

 
 
 
 

ואם קורבן אני פתאום?
- אני נרתע מאש.
אז אפחר כמו בחלום,
אבגוד ואתבייש.

אך אם יאמרו: - תשיר יום-יום,
תרביץ אותה שנים!
רק אז אבין כי זה חלום
אשר מסביר פנים.