אתמול זכיתי לביקורה של מוזה.
לא אשקר, ביקור היה קצר
כמו כווייה... נו, כמו כוויית מדוזה.
רק שתי שורות - זה כל מה שנשאר.
אין לי שום זכות לדרוש יותר ממנה,
בלאדות ושירים כמו אחרים.
וגם קטונתי מצעיר בניה
וגם מאחרון המשוררים.
לא בלוק, לא בלמונט - אני לא מתווכח,
לא גולדברג וגם לא מנור אהוד.
ת’המוזה לא ידעתי לארח,
אפילו לא השארתי לה כיבוד.
ובכל זאת השאירה לי מזכרת
שמאירה ימים ומשחירה לילות.
רק שתי שורות רשמתי במחברת...
רשמתי במחברת שתי שורות!
אני גאון! תביאו כסף, שאפות,
פרחים, שמפניה - אני שולט כמו שייך!
הנה, קבלו: היי לי אם ואחות
והכניסי אותי תחת כנפך!
|