היה היה בחור חביב, אבל קצת טמבל שתמיד רצה להיות גיבור וסמל ויום אחד, מן מזל שכזה הוא הפך למנהיג וניפח חזה כן, העם הריע - נגמר הסבל! עוד לא קלטו שהוא קצת טמבל טמבל טמבל... על הכיסא הזה הוא הרגיש פתאום בכוח גבר עם צבא, אבל בלי מוח קנה עוד נשק, הבטיח בקעות והרים צבר חובות באלפי אלפים הוא אמר: אני חשוב אני אוכיח! לכל מי שחשב שאני זניח טמבל טמבל... הוא לא הבין איך למרות שהוא צועק השכנים דווקא רוצים להתרחק והחליט שהוא יוכיח ברוב חן שאם הוא לא אהוב הוא מתחרפן חברים הוא בחר בלי ראש ושכל זה ענין של כבוד וראש של טמבל טמבל טמבל... העם הריע, ולראשו עלה השתן החליט - הוא מלך האזור, איבד כל רסן איים, הפציץ, השמיד שם עוד ועוד שיבינו שצריך לתת כבוד! וכשמישהו פיהק מכל ההבל מיד הוא נעלב - כמו כל טמבל טמבל טמבל... הטיפש צרח, קפץ והתרתח וצעק - מי זה ממני לא בורח?! וברגע של עיוורון וחימה האידיוט הכריז - מלחמה! הצבא שלו יצא לים עם דגל האימפריה להשיב - בשביל הטמבל טמבל טמבל... אך תמיד מגיע רגע לשלם על החובות וגם על יחס לא הולם הבלון יתפוצץ ברעש של טיל והטיפש ישוב לגודלו הרגיל מוכה וחבול יחזור לזבל עם המון כבוד, אבל סתם טמבל טמבל... טמבל...
© www.latma.co.il. תרגום, 2011
© www.latma.co.il. ביצוע, 2011