על עץ האשוח רועד כל ענף,
ציפור לא תשמיע ציוץ כאן.
את חיה ביער פראי מכושף,
ממנו אין דרך החוצה.
ינשרו כמו מי גשם פרחי הלילך,
ושיחים יתייבשו מהרוח.
ממילא אסתלק מכאן יחד איתך
לארמון מפואר ובטוח.
עולמך מכושף מזה אלף דורות,
נסתר במיליון בריחים
ואת בטוחה, הוא הכי נהדר
בסביבה מדומיינת כפליים.
ינצו על הבוקר עלים ללא טל,
לבנה תלחם בשמיים, -
כך או כך אסתלק איתך אל המגדל
לבקתה הנושקת למים.
באיזה יום בשבוע ובאיזו שעה
תתקרבי את אלי ללא פחד
אימתי אסחבך אל מקום מחבואים,
למסתור בו נחיה לנו יחד.
אחטפך אם תחפץ בנפשך חטיפה -
לא לשווא כה הרבה התאמצתי.
תסתפקי לפחות בדירה שוממה,
אם ארמון ומגדל כבר פספסתי.
|