מה פה שונה? נראה כמו תמיד:
העץ עדיין עמיד,
שמיים תכולים, עובד השרברב,
אך הוא לא חזר מהקרב.

מי צדק אינני מבין עכשיו,
רק זוכר שהייתי איתו רב.
לא פגעו בי, לא היה כזה שרב
עד שהוא אינו חזר מהקרב.

הוא לא שר טוב, דיבר לא נכון,
אך לא היה לו שום דיכאון.
חייכן הלך לצפון, לא שם לב לשרב,
אך אתמול לא חזר מהקרב.

מקום פנוי ובגופי סכין,
הוא שם - אז אלך אחריו.
הוא היה חכם ומאוד עדין,
אך אתמול לא חזר מהקרב.

זה יצא פתאום, לא יודע למה
"חברי, לך לצל. תראה, שרב!"
אך התשובה היא הייתה דממה
כי הוא אתמול לא חזר מהקרב.

מאה, אלף, מיליון פעמים
הייתי רוצה להיות רב,
אך לא לאבד אותו לעולמים
כי הוא אתמול לא חזר מהקרב.

הוא היה חבר טוב, לא אחיד,
אך נתקל הוא במארב,
אך נראה לי כשנשארתי יחיד
שזה אני לא חזרתי מהקרב.