למה אין לי שלווה? כל דבר השתנה...
רק שמיים כחולים כידוע -
אותו יער, אותו ים, אין כעת מלחמה,
הוא אתמול נהרג בפיגוע...

הוא שתק לא בזמן, שר שירים בלי סגנון,
הוא סיפר סיפורים די גרוע,
הוא הפריע לישון, התעורר הוא ראשון,
ואתמול נהרג בפיגוע...

ריק עכשיו מסביבי, אין כבר מה לעשות,
מסתבר, הוא היה איש צנוע...
מדורה מכובה על ידי הרוחות,
כשהוא נהרג בפיגוע...

החיים ממשיכים ובחוץ כבר אביב,
התבלבלתי, ולב כבר קרוע:
"האם יש לך אש?" - שקט רק מסביב,
הוא אתמול נהרג בפיגוע...

המתים - הם עלינו שומרים מרחוק,
ואנחנו באבל עומדים...
עננים אדומים משתקפים בחולות,
ועצים מחולות אדומים...

לא מובן לי כעת מי בייננו צדק:
הוויכוח היה לא רגוע...
מסתבר, הוא חסר לי היום וזה רק,
כשהוא נהרג בפיגוע...

יש באוהל מקום שלשנינו מספיק,
ולשנינו אותו מצב רוח.
כל דבר ביחיד, לא נראה לי עתיד:
כי אני הוא - ההרוג בפיגוע...