בממלכת השלווה והשקט,
ממלכה בלי מלחמות ודמעות,
יש מאין צצה לה פתאום מפלצת -
שור, חזיר, או פר - כאן שד יכול לטעות

וסבל המלך משלשול ואסטמה,
והבהיל את משרתיו בשיעולו.
ובזמן הזה חזיר הנורא הזה
חלקם אכל, חלקם חטף ליערו.

ושלושה צווים מיד הוציא המלך:
מוות לחיה רעה, שור או פרה!
הגיבור אשר יכניע את הפגע -
הוא יזכה להיות חתן לנסיכה

ואכן בממלכה המיואשת -
רק נכנסת, אז ישר באלכסון -
מתגורר לו אקס-מומחה לחץ וקשת,
קצת נוגה וקצת עליז, אבל גאון.

בין פרווה ועור שכבו כל החברי,
שרו שיר ושתו דבש, איתם גאון
ופתאום שמעו שחצוצרה קוראת להם,
ותפסו את הקולע לארמון.

והמלך כך דיבר אל הקולע:
"בני, אינני מלמד אותך חיים,
אך אם מחר אתה תביס את הפורע,
תכרית עם הנסיכה את ברית הנישואין".

"מה הפרס הזה שווה ?", כך ענה לו,
"מעדיף אני חבית עם הפורט,
ואפילו בחינם זה לא בא לי,
אנצח ככה סתם את השור".

"כן תיקח את הנסיכה ללא וויכוח,
ואחרת תכנס למעצר.
זאת, הרי, בתו של המלך הקשוח!"
"תהרגו אותי, אך לא אקח", אמר.

ובזמן ששניים נהלו וויכוח
הוא טרף הרבה נשים ופרות,
וליד הארמון הסתובב לו
שור, חזיר או פר - כאן שד יכול לטעות.

אין בררה, חווית פורטו הוא הרוויח,
את המפלצת הוא הביס וברח.
על החופש הפרטי לשמור הצליח,
אך לשמור על כבוד המלך לא טרח...