אני לא אוהב סיום פטאלי
ומחיים אני לא מתעייף
אני לא אוהב עונות שנה, כשרע לי
ובשירים שמחים לא מתעטף
אני לא אוהב כשציניות קרה...
לא מאמין בהתלהבות וחנופה
כשזר קורא את מכתביי בכוונה
מציץ מעבר לכתף כמו בשגגה
אני לא אוהב כשמספרים למחיצה
או כשמפסיקים בכלל את השיחה
אני לא אוהב כשיורים במנוסה
ומתנגד ליריה כהחלטה
אני שונא כל רכילות ומזימה
את תולעי ספק רק מחט משכיחה
או כשכל הזמן... נגד הפרווה
או עם ברזל על הזכוכית החשופה
אני לא אוהב כל נחישות נוקשה
עדיף כבר בלי בלמים מהתחלה
כשאין כבוד וערך למילה
כשבעיניים משקרים עד עייפה
אני לא אוהב לראות כנף שבורה
ואין בי רחמים או מחילה
כי אין מקום לאונס או חולשה
כמה כאב ואכזבה יש בצליבה
אני לא אוהב את עצמי בחרדה
וכשפוגעים בבני אדם ללא אשמה
אני לא אוהב כשמחטטים בנשמה
ועוד יותר כשיורקים לתוך תוכה
אני לא אוהב את החיים כהצגה
כשמליוני אדם שווים פרוטה
וגם אם בעתיד צפויה מהפכה גדולה
לא אקבל כל זאת גם לשניה
|