מדוע הכל לא כמו שצריך? כאילו הכל כמו תמיד:
אותם השמיים - שוב התכלת,
אותו היער, אותו האויר ואותם המיים,
רק הוא לא חזר מן הקרב.

עכשיו לא אבין, מי מאתנו צדק
בויכוחנו ללא שינה ושלווה.
הוא לא הספיק להיות חסר לי עד עכשיו,
כאשר הוא לא חזר מן הקרב.

הוא שתק לא במקום ושר לא בקצב,
הוא תמיד דיבר על משהו אחר,
הוא לישון לא נתן לי, היה משקים עם השחר,
אך אתמול לא חזר מן הקרב

זה שריק עכשיו, - לא בזה מדובר,
לפתע שמתי לב - היינו שניים.
עבורי זה כאילו מהמדורה נושבת רוח,
כאשר הוא לא חזר מן הקרב.

היום פרץ, כאילו מן השבי, האביב,
בטעות צעקתי לו:
- חבר, תשאיר משהו לעשן! - ובתשובה - שקט:
אתמול הוא לא חזר מן הקרב.

מתינו לא ישאירונו בצרה,
נופלינו - כזקיפים.
משתקפים השמיים ביער, כמו במים,
ועצי התכלת עומדים.

גם המקום במחפורת הספיק לנו לגמרי,
וגם הזמן זרם עבור שנינו.
הכל עתה עבור אחד. רק נראה לי,
זה אני הוא שלא חזר מן הקרב.