בוץ דביק הותיר המטר,
כאילו האל פשט מכנסיו.
הציידים צוהלים זה מכבר:
בחזירי הבר הם יורים עכשיו.

הם מוחים ׳ת ׳זיעה מהמצח,
דוחקים לביצה ׳ת ׳חיות,
נהנים מקסמו של הרצח,
מתענגים על תשוקת היריות.

באכזריות בל תאשימו אותם כבר,
הן גם אתם לצוד משתוקקים,
ומתים על בשר: גם על בשר חזיר בר:
ודלוקים על חזירים בנקניקים.

החזירים לא קולטים מה קרה,
איך לפתע הפכו לשבויים.
הם נסים בייאוש מהרעש הנורא -
לזכות בשקט שבסוף החיים.

 
 
 
 

ועפים המוני כדורים אז,
הציידים יורים וצולפים.
וקולות הרובים, כתיפוף תופים עז
בשבט לוחמני של הצופים.

באכזריות בל תאשימו אותם כבר,
הן גם אתם לצוד משתוקקים,
ומתים על בשר: גם על בשר חזיר בר:
ודלוקים על חזירים בנקניקים.

מדורה... ויושבים בלי לנוע:
ספל פח כלפי מעלה מונף;
וגור חזירים זוחל לו כנוע
ואל לוע הרובה מביט כמכושף

הלהט חלף ועבר לו,
לא עשו מעשה קדוש,
וכדור קט ובודד נורה לו,
ולגור העיף חצי ראש.

באכזריות בל תאשימו אותם כבר,
הן גם אתם לצוד משתוקקים.
ומתים על בשר; גם על בשר חזיר בר;
ודלוקים על חזירים בנקניקים.

על הציד דיברו בדממה,
כשגופת החיה מעל גחלים:
"כולנו ודאי מתגעגעים למלחמה,
לקרבות, להסתערויות ולנופלים.

זה כאילו שוב אנו בחיל הרגלים
ורצים עם כידונים שלופים..."
כך פרקו הם כל מה שעברו, כחיילים,
שהצטבר בתוכם והפכם זועפים.

באכזריות בל תאשימו אותם כבר,
הן גם אתם לצוד משתוקקים.
ומתים על בשר: גם על בשר חזיר בר;
ודלוקים על חזירים בנקניקים.