מהר, הזדרז - נשר חג מעליך!
לך אל היער - משכנך באביב!
האזן לאדמה הזעה תחתיך!
צפה בערפל המכסה את שדותיך
טיפות טל משנאה בוערות סביב!

השנאה - עצורה בניצן שנעור:
השנאה - בסתר שרויה בתוכנו:
השנאה - כזיעה נוטפת מעור:
ושורפת כאש את מוחנו!

הבט בכתמים האדומים שבמים -
זה הרוע, שהטיל חיתתו. הזוועה.
איך בחרב בחוזק אוחזות הידיים,
הייאוש כמו דם מתפרץ עד שמיים,
והלב משתתק משנאה!

השנאה מכערת פנים מתוקות;
השנאה, כגאות, מציפה את חופיה:
השנאה הצמאה מצפה להשקות,
בדמה העכור את אויביה!

השנאה, כמו בשבי לפתה אותנו,
אך לא הרוע אותנו משבי יציל.
לא השנאה המתועבה, שבנו,
כי אם רוח טובה תרגיע אותנו:
שנאה אמיתית - תועיל!

שתי לך, שנאה, את כוסך במלואה!
השנאה מבקשת מוצא לאיבה.
אך רק השנאה הנעלה הגאה -
חיה בסמיכות לאהבה!