כתמול שלשום אותי כיתרו הם,
כל שריריי וגידיי מתוחים.
בכל כוחם אותי סגרו הם,
לא אפרוץ בכוחי ׳ת ׳בריחים.

רועמים מסביבי הרובים. שם
ציידים אורבים ללא בעיה.
במרחק, הזאבים סובבים גם
והופכים למטרה חיה.

את הטורפים האפורים, גם אם גורים הם,
הציידים צדים ומחסלים.
וכלביהם, נוטפי הריר, נובחים ומגורים הם.
דם חם סביב. עם הכתמים האדומים של הדגלים.

׳ת זאבים מחסלים עם כללים.
הציידים - דרכם קלה וכוחה.
תחום מחייתנו הוגדר בדגלים;
והם יורים במדויק, בבטחה.

שום זאב לא יצא מעורו,
לא יחרוג ממנהגיו הרגילים;
עם חלב הורתו וציווייו של הורו,
הוא אולף - לא לחצות 'ת 'דגלים.

את הטורפים האפורים, גם אם גורים הם,
הציידים צדים ומחסלים.
וכלביהם, נוטפי הריר, נובחים ומגורים הם.
דם חם סביב. עם הכתמים האדומים של הדגלים.

הן לנו רגליים ומלתעות למופת,
אז הסבר, המנהיג, בברור:
למה זה אל הלוע נרוץ כל העת
ולא נפעל להתעלם מהאיסור?

לא, זאב לא יכול. עמדתי רעדתי.
הנה עכשיו, לפניי, בהווה:
זה, שאליו פה נועדתי,
מחייך ומכוון ׳ת ׳רובה.

את הטורפים האפורים, גם אם גורים הם,
הציידים צדים ומחסלים.
וכלביהם, נוטפי הריר, נובחים ומגורים הם.
דם חם סביב. עם הכתמים האדומים של הדגלים.

אך לפתע המרתי את פי הכפייה,
עוררתי רצון שנרדם.
מאחורי לא שמעתי שום קול ירייה,
רק השתאות בקולות בני-האדם!

פרצתי בכוח, שריריי וגידיי מתוחים.
והיום, שלא כתמול שלשום:
לא צלחו הם לסגור עלי את הבריחים,
דום נאלמו הציידים בלי לנשום!

את הטורפים האפורים, גם אם גורים הם,
הציידים צדים ומחסלים.
וכלביהם, נוטפי הריר, נובחים ומגורים הם.
דם חם סביב. עם הכתמים האדומים של הדגלים.