צוחק? בוכה? הזו מראה מולי?
מי זה חמד לצון, חטף אותי
פיות צבועים, אפים גדולים
מין קרנבל שטותי.
|
אליי באים הכול סביבי מתקהלים
עטים עלי קופצים מרוב שמחה
אולי פניי הרגילים
נראים להם כמסכה
|
ודאי פניי הרגילים
נגלים להם כמסכה.
|
זיקוקים ובלונים, אך אין זה בשבילו
פתאום עלי צווחת מסכה:
חצוף, דרכת על רגלי
ובגללך אני בוכה.
|
חבוב מעכת את רגלי
ובשל כך אני מוחה.
|
האם עלי לברוח ומהר
או שלשמוח ולרקוד כאן עם כולם
כדי לבדוק ולברר
אם מסכה היא גם אדם
|
כדי לראות ולברר
אם מסכה היא בן אדם.
|
כולם במסכות שונים אבל דומים
כמו מאגדות זינקו פתאום
זה משמאלי ליצן תמים
ומימיני תליין איום.
|
זה שמשאל ליצן תמים
ומימין תליין איום.
|
אחד טרח ואת פניו הצליח להלבין
אחר שם מסתתר שמא ילבינו את פניו
וזה שבעצמו כבר לא מבחין
אם אלה הם פניו אם לאו.
|
אני רוקד במעגל קופץ לי כלוליין
אך אין אני נרגע ולא לרגע
שרק המסכה של התליין
לא תהפוך לנגע
|
שרק המסכה של התליין
לא תהפוך כאן - לנגע.
|
|
איך אזהה את הפנים שהן ברוכות?
איך בבטחה אבחין באנשים?
הרי הכול יודעים שמסכות
עוזרות. כשהחיים קשים.
|
|
|
|
|