כולי מואר לעין כל מותר
כך כרגיל, תרגיל רגיל מתחיל.
ניגש למיקרופון כאילו הוא מלאך
אך לא. היום לא כך. היום הוא לוע של תותח
בעיני המיקרופון אני סתם מקשקש
צוחק עלי, לועג לי, ומציק לי
ואם לרגע קט קצת אפקשש
מיד יעוט עלי יגביר קולי, שאתבייש לי
אורות רצפת במה חודשים לקרביים
אור פנסים אל העיניים
ומן הצד מכה זרקור אדום
ואיזה חום חום. חום.
אין חד ומחודד כמוהו בעולם
הוא מתאכזר אלי ושם לי רגל
סוטר לי בצילו, אם רק אסטה מהסולם
כי מצדו אני יכול לירוק עם דם ת'מלל
היום אני צרוד מאוד, קולי עייף
נצמד למנגינה, שרק לא אזייף
אם לא אמשיך בדרך הישרה
המיקרופון יקרע לי ת'צורה
אורות רצפת במה חודשים לקרביים
אור פנסים אל העיניים
ומן הצד מכה זרקור אדום
ואיזה חום חום. חום.
המיקרופון כמוהו כנחש ארסי
הוא מסתכל היישר לי בעיניים
אך אם אחריש הוא חיש יכיש אותי
לא! אני צורח כמטורף עד השמיים
אל תיתמם אני רואה אותך העוקץ כבר מוכן
הנה עכשיו אתה יוצא לטרף
ואני לוחש לך: נחש עד כאן!
עצור, אל תחסל אותי הערב!
אורות רצפת במה חודשים לקרביים
אור פנסים אל העיניים
ומן הצד מכה זרקור אדום
ואיזה חום חום. חום.
הוא, כמו גוזל מורעב, צלילים גוזל מפי,
וכמו כלי ירי מכוון כדור למצח,
ואני איני מגן כלל על עצמי,
גיטרתי כבל ידיי לנצח.
הוא כמו וכמו, וכמו בלי די
מהו מיקרופון זה לי ומי יגלה לי?
ניצב כנר מאיר הוא את פניי.
הסבר לי נר מדוע, מדוע זה אתה מאיר דווקא עלי?
אורות רצפת במה חודשים לקרביים
אור פנסים אל העיניים
ומן הצד מכה זרקור אדום
ואיזה חום חום. חום.
|