לצידה של תהום, את עומקה מי יודע,
דוהר, מכה בשוט, מסוסיי עייף יגע
אין אוויר בריאותיי כבר, רוח ערפל בולע
ומפעמי המוות מתפעם, לסוף ימי פוסע.
אל תאיצו את הקצב סוסיי, קצת האטו.
על תצייתו לשוט הרע.
לא קשובים אלי סוסיי, אותי אל תמוטטו
הן טרם חייתי, לא השמעתי שירה.
אני אשקה את סוסיי ואסיים את שיריי
עד הרגע אשר תוותרו בלעדי.
על אם הסערה כנוצה קלילה אעוף לי
ועם שחר במזחלת על השלג יגררוני,
אז למה אני אאט עוד צעד, אתם סוסיי חכו לי,
האריכו את חיי מעט, אלים לא ישמרוני.
אל תאיצו את הקצב סוסיי, רחמו, האטו
אל תגבירו את הדהירה.
לא קשובים אלי סוסיי, אותי על תמוטטו
אם זה סופי אז אסיים בשירה.
אני אשקה את סוסיי, אסיים את שיריי,
עד הרגע אשר תוותרו בלעדי.
|