...ואת הבטן קרע המדחף לדולפין. זה בא לפתע, כשמאחורה צולפים. בסוללה אין כבר אף קליע מזמן. תרים רגלים, סיבוב מסכן! ראו, המפרש קרוע! רוח, רוח, רוח... בצהרים איש המשמר מיתר. זה לא נורא אם יש כאב רגל קטן. צירי הדלת לנו שרים בחריקה: אלה? מי אלה? עופו מכאן! ראו, המפרש קרוע! רוח, רוח, רוח... שר במקלחת? ארך ימים ושנים! מבול נתך על כל העולם בשנית, היבשות הן כלן אודים עשנים - ככה וככה מתש אני! ראו, המפרש קרוע! רוח, רוח, רוח...
© אבו סלאם. תרגום, 2004