זה כאן - לא מישור, כאן אקלים מיוחד.
יורדות מפולות אחת אל אחת,
גל אבן כאן שואג אל האדמה.
ואת המתלול לעקוף אפשר,
אך אנו נבחר בדרך קשה
ומסוכנת כמו נתיב מלחמה.

מי לא היה כאן ולא סֻכַּן -
אז הוא את עצמו עוד לא בחן,
גם אם שם למטה הוא - דמות מהאגדות.
למטה לא תפגוש בחיים,
בכל המאה ועשרים
ולו עשירית מכאלה נפלאות.

שיקשקשו להם כל אותם.
לא, אף אחד לא מת פה סתם,
וככה עדיף מסרטן או סתימת שסתום.
אחר יניח בית חמים
בשביל סיכון ועמל הרים,
וכן יעבור את המסלול היתום.

כאן אין פרחים ולא עיטורים,
ולאנדרטה לא מתאים
הסלע אשר לך מנוחה הנחיל.
כמו נר זיכרון בוער ביום
קרחון שעל פיסגת מרום -
אותה שלא זכית להעפיל.

קירות נטויים. עכשיו תתרכז,
עכשיו אסור לסמוך על נס,
ואין אמון באבן, בסלע מושלג.
כל התקוה על תפיסה טובה,
על יד חבר ויתד תקועה,
תפילה שהאבטחה רק לא התפשלה.

לא צעד אחורה. חוצבים מדרגות.
וממאמץ ברכיים פקות.
הלב מבפנים לפיסגה נדחף, מתהלם.
אתה על הגובה, נדהם ואילם,
אולי רק קצת מקנא בהם -
האלה שהפיסגה עוד לפניהם.

חולש מלמעלה, חופשי ואילם,
ורק מקצת מקנא בהם -
אותם אשר פסגתם עודה לפניהם.