אין כאן מישורים, האקלים גם שונה,
שורר כאן הקרח הקר הנוקשה.
מפולת רועמת ירדה ודרכינו חסמה.
אפשר לעקוף אם ימינה נפנה,
אבל המסלול שבחרנו - קשה,
רווי סכנות כמו, דרך מלחמה.
ואם לא לקחת סיכון עד כאן,
ולא עמדת במבחן,
חיית כאילו תפסת אלוהים.
למטה לעד לא תראה לפנים
בכל ימי חיים שלווים
אף עשירית מכול פלאי הרים!
חומות של הרים... בשמירה אל תנום!
כבשת רמה - לא כבשת עוד כלום!
אורבות סכנות בהרים גם לגוף, גם ללב.
תסמוך רק על חוזק ידי חברך,
על עוגן, רתמה, ואז שא תפילה,
שחבל כרוך וקשור סביב מותניך היטב.
אין זר וורדים, אין דומיה,
ואין דומה למצבה
הצוק שהעניק לך כאן מנוחת עולמים.
כמו אש-תמיד מרצדת פסגה
באור אזמרגד, רחוקה-רחוקה,
אותה לא הצלחנו אתך, חברי, להביס.
על אף דיבורים מקיץ עד לסתיו,
אין איש אשר נפל לשווא,
וכאן זאת עדיף על מוות משפעת.
ומישהו טיפוס הרים
יעדיף על פני חיים שקטים,
ויסיים את מסלולך לבד.
אנחנו בקרח חוצבים מדרגות
ברכינו מרוב מאמץ רועדות,
הלב טס אל-על, עצביי מתוחים כמו מיתר...
אתה מנצח, זקוף, מאושר...
מעט לקנא - זה כל מה שנשאר,
באלה שעוד יעלו אחריך מחר.
|