לפי הספירה שלנו עישנו לא יותר מדי
נשבע באור עיני - הנה תשאל את מרדכי
ואם לא האדולן והוודקה והקולה
אז מה היה קורה לנו מחצי-שלושת רבעי-גג טולה?
אני בכלל עשיתי ראש ועוד שלוש לבד בקנטה
ככה המתנתי, וואללה הייתי בקנטים
ואז הוא התקשר, אמר "תבוא לצומת של הבנקים"
ומשם יש לי בלאק אאוט. הוא אמר "תביא קטנה", אני פרגנתי.
כן, זה נכון שאת השלישי הבאנו קצת בכוח
אבל הוא היה מה-זה נינוח, חוץ מזה למה יש לו מוח?
וזה ששברנו לו בטעות את המשקפיים,
סגרנו את זה מיד בינינו, ישר עשינו לו שתיים.
מאיפה הבאתי - אני אגיד לך דוגרי - שער שכם
שם אני שירתתי כלוחם, הם שמה מאפיה הם.
יושבים חזק שם, כל אחד מוחמד עלי
אפילו עשו לי לינץ' פעם אחת. בבאבא סאלי.
עכשיו אם אפשר כמה מילים, מה שנקרא בינינו,
מה מלמדים את הילדים בבית הספר, לא עלינו
שאנשים כמונו כבר גמרו את החיים, כמו שאומרים,
אז למה לבזבז כספי מיסים על המתים?
ואל תראה את מוטי ככה, שהוא יושב ומהנהן
הוא מבין הכל, הוא חד, פשוט הוא מתבונן
יגיד לך הכל בבוקר, כשהוא יתפכח
שצריך לתת לבן אדם לב להתפתח.
אל תעצור אדון שוטר, הילדים בוכים בבית!
אני לפחות מקטמון, הוא יש לו עד בית זית.
זה ובכלל, בקווי לילה אין איפה לשבת,
מונית יקר לי ואין רכבת.
תכלס נחמד שככה פה נותנים כבוד
לנוח במעצר במקום לקום לעבוד
אנו ראסמי אנשים טובים, אדון קצין,
מרדכי הוא איש מאמין, כל בוקר שם תפילין.
נקום בבוקר עם השמש, עלא באחתי!
החבאתי בוף יא מוטי, נעשה שאכטה.
אה, ובכלל, קשה לנו דרכנו
תישן יא מרדכי, שן בשביל שנינו.
|