אני פונה אל המשוגע,
עוצר ללא ניע,
שוכב על צדו,
מוחו מנופץ לרסיסים;
אני רועד מקור,
הגופייה שעל גבי יבשה,
ומקשיב למטח
האש הנורא.
אני נתלה על הסלעים בעל שדיים,
לא רץ כאשר הכלבים מתקרבים
כלבי השמירה הגדולים מרטיבים את הקרקע
ברוק הניגר מפיהם מלקקים את המוח ופונים לדרכם.
|