ידי הפסיקו כבר לרעוד
עכשיו לעד
נשאב הפחד לתהום
לאט לאט

כבר אין סיבה לעצירה
למרות מקוש
ובעולם אין שום פסגה
שאין לכבוש

מבין שבילים לא הלוכים
אחד שלי
וצוק אחד מהקשים ממתין
רק לי

ושמות כל אלה שנפלו
כיסו שלגים
פסגה שטרם עוד כבשו
קוראת בשמי

בזוהר תכלת הפסגות
אני מביט
סוד קיומן של העקבות
טומן גרניט

אני רואה את חלומי
מעל כולם
מילים כשלג טהורות
אמצא רק כאן

שיעברו שנים רבות
תמיד אזכור
שכאן הצלחתי הספקות
שבי לקבור

אותו היום בהצלחה
לחשו פלגים
אבל מתי הייתה גיחה
הא כן יום רביעי