כשתם לו המבול מימיו נסוגו
פסקו הם את היבשה לשטוף
מתוך שרידי המים שנמוגו
בשקט אהבה טיפסה לחוף
התמוססה באוויר לימים יבואו
ימים רבים היו צריכים לחלוף
ותמימים כאלה עוד ישנם
אשר נושמים אותה תמיסה בכל כוחם
לא למצפים לעונש לא לגמול
מבלי חשד חושבים סתם כך נושמים
לפתע אל הקצב נכנסים
לקצב שאינו יודע גבול
שדות אפרוס לכבוד מאוהבים
ושישירו בהקיץ ואם חולמים
כל עוד נושמים סימן שאוהבים
כשאוהבים סימן שעוד חיים
ונדודים צפויים כל-כך רבים
כי ארץ אהבה היא כה גדולה
את אביריה תעמיד במבחנים
דרישות קשות עליהם מטילה
תדרוש תקופות פרידה ומרחקים
שינה שלוה ומנוחה היא שללה
לא יעזבו ולא ירפו הקנאים
דבקים במטרתם בכל תנאים
בלי להסס גם יסכנו את חייהם
באמצעים הם ינקטו כדי למנוע
שבחוט חסד לא ניתן יהיה לפגוע
חוט חסד שמתוח בניהם
שדות אפרוס לכבוד מאוהבים
גם בחלום גם בהקיץ שזה ירעים
כל עוד נושמים סימן שאוהבים
כשאוהבים סימן שעוד חיים
ואלו שטבעו באהבה
עד כמה שתצעק הם לא שומעים
יפקח עליהם הימן של דבר דיבה
אך עמודיו בדם מגואלים
אבל אנחנו רק נדליק נר נשמה
לזכר אלו שנפלו בחיפושים
ויתמזגו קולותיהם מכאן לעד
נשמותיהם בשדות פרחים ישוטטו
וינשמו עם נצח מאותה ריאה
כשיפגשו ישמיעו פיוטים
מעל גשרים צרים ומרוטים
על פרשות דרכים של הבריאה
משב צח במובחרים סחרר
הכשיל ושוב הנשים מי שנפל חלל
לאהבה עם לא היית ער
אז לא חיית ולא נשמת כלל
|