כאן לא כמו בעמק, כאן ריח שונה:
תצעק, ואיש לא יענה
ורק מעליך מפולת סלעים הומה;
וקל לעקוף, לשנות מסלול
אך, אנו נבחר בשביל תלול -
קשה ומסוכן כמלחמה.

מי לא התנסה, מי לא היה כאן
במעבר המסוכן,
אפילו למטה הצליח במה שרצה -
ולו חצי מכל הפלאות
שעל הפסגה תוכל לראות
בכל חייך למטה לעד לא תמצא.

כאן אין שושנים. ואין שלווה.
ולא דומה למצבה
האבן שהביאה לך מנוחה;
ורק דולק כנר זיכרון
הקרח, שבראש המדרון
על הפסגה, שלא הייתה לשלך...

יגידו שזה מסוכן - ואמנם.
אך כאן אף אחד לא נופל לחינם,
וטוב מאשר מזיהום, מחלום וסמים;
רבים יעזבו את ביתם הנעים,
על אף הסיכון ולמרות הקשיים -
יבואו, ואל הפסגה יעלו מוקסמים.

מצוק אנכי, הכוח אזל,
ולא יעזור לקוות למזל.
אף אבן אינה בטוחה, כל דקה יקרה...
נותר לסמוך רק על חוזק היד,
על קרס פלדה ועל מי שליד
ולהתפלל שהחבל לא ייקרע.

נחצוב מדרגות, לא ניסוג לעולם.
ברכיים כושלות והעוז נעלם
הלב משתתק והנה: הפסגה אמיתית!
עולם לעיניך, גדול ושונה!
אתה מאושר ורק קצת מקנא
במי שעוד שם ויגיע לכאן בעתיד.