לעולמים לא אשכח את הקרב
מוות ואש נמשכת.
אך משמיים למטה כוכב
אף לו בשקט.
נפל וחשבתי, כי לא אכנע,
לא אתמוטט, המרתי.
אל המזל הטיפשי לחינם
ככה נקשרתי.
כבר האמנתי, הלחץ חולף
ולא תתחזק אש.
רד הכוכב ישירות לתוך הלב
ולתוך הנפש.
לנו ציוו לחדור ליישוב
בלי השהיה נוספת.
הינה החליק הכוכב החשוב
לכם לכותפת.
הכוכבים בשמיים אינספור,
כמו הדגים בנחל.
אילו ניצלתי, הייתי גיבור
אך זה לא ככה.
את הכוכב אז יכולתי לתת
סתם כך, לילד.
צף במרום הכוכב הבודד
אין בו תועלת.
|