איני אוהב כל הכרעה פטלית. לא מתעייף לרגע לחיות. איני אוהב עונה שלא ווקלית, כשלא נותנים לשיר במלוא פיות. איני אוהב לגלוג ולעג-יתר. לא מאמין ברגשנות-כזב. איני אוהב, כשזר קורא בסתר את מכתביי מאחורי הגב. איני אוהב, כאשר עושים בערך, או כשקוטעים באמצע הדברים, או כשיורים בגב כדור עופרת, או מטווח אפס, לפנים, יורים. אני שונא דיבה שמתחפשת להשערות, ותולעי תדמית. או כשבודקים צמיחת זיפים בלסת, או כשברזל חורק על פני זכוכית.                                
© ריטה קוגן. תרגום, 2010