כן, כאן זה לא עמק, אוויר כאן שונה, מפולת שלגים להיכן שתפנה, סלעים רועדים-רועמים בהִדַּרְדְּרוּת. מותר להקל, עיקול לסכל, אך אנו בחרנו בשביל מהתל, משעול מלחמות, לנצח אותו או למות.                                                 חוצבים מדרגה. אין לפנות לאחור, ברכיים נוקשות מריגוש ומקור, ולב מתאווה לפסגה, מתדפק, לא נרגע. עולם מתחתיך נפרש על כף יד, וגם הקנאה מתעוררת מיד, בזה, שעתיד עוד לכבוש את הפסגה.
© ריטה קוגן. תרגום, 2018